מחשבות על קראפט וטקסטיל

"הקראפט הוא תהליך עבודה ייחודי: תהליך שבו התכנון והביצוע חופפים ומשפיעים זה על זה, בניגוד לשיטות הייצור התעשייתיות, שראשיתן בהפרדה ובהיררכיה. אפשר לתפוס את הקראפט כהתמודדות מיומנת, מאתגרת וערמומית של אדם מול חומר עיקש, מתעתע ומשתנה״. 

הציטוט הנ"ל לקוח מתוך מאמרו של ראובן זהבי מהספר 'מחשבות על קראפט' בהוצאת בצלאל. הנה עוד ארבע מחשבות מעוררות השראה על קראפט וטקסטיל, מפי ארבע מעצבות שנבחרו לשורטליסט של פרס רוטשילד 2022.

״ההצטלבות של עיסוק במלאכת יד וגיאומטריה ייחודית הם לב ליבה של הזהות שלי כמעצבת אופנה. המרכיב המרגש ביותר עבורי בעיצוב אופנה וטקסטיל הוא היכולת לשלב דיסציפלינות שונות בסיפור שבונה אותנו כחברה רב-גונית", אומרת גנית גולדשטיין שעוסקת בהנדסה הפוכה של חפצים, בגדים וטקסטיל, ובמחקר של טכנולוגיה חדשנית בעבודה תלת מימדית ושילוב חומרים מותאמים לייצור בגדים המבוססים על סריקות גוף והדפסה תלת מימדית של הבגד או אביזר גוף. "אופנה מציעה פרספקטיבה ייחודית על ההיסטוריה, ועיצוב הבגדים מתאר בצורה ויזואלית וממשית את האנשים מסביבנו״.

גלי כנעני, מעצבת טקסטיל ותיקה, מעידה על עצמה שהיא פועלת מתוך כבוד גדול להיסטוריה, למיליארדי שעות אדם שהיו כאן לפנינו – שארגו, רקמו, ליבדו, צבעו והדפיסו, שיכללו את כל הטכנולוגיות האלה ללא הרף ויצרו את המגוון האדיר של טקסטיל בעולם. ״הטקסטיל, שנמצא מסביבנו יותר מכל חומר או מדיום אחר, משעת היקיצה ועד שאנחנו הולכים לישון, מלידה ועד מוות בכל תחנות החיים, במופעו היומיומי או החגיגי, הפך עבור רבים כמעט לשקוף. הוא שם אבל לא נותנים את הדעת על העובדה שמישהו עיצב אותו והוא אינו תולדה אוטומטית של המכונה״.

המעצבת יעל הרניק, שמתמחה בטכניקות צביעה יפניות מסורתיות ומוצאת עניין במלאכות חזרתיות הדורשות מיומנות גבוהה וזמן רב, מאמינה כי ״טקסטיל בבסיסו הוא גריד או רשת שדרכם אני חוקרת מערכות של סדר ומקצב. חקירת מבנה הטקסטיל ותהליך יצירתו מאפשרים לי להבין טוב יותר כיצד התופעות שמעצבות את תפיסת עולמנו מתקיימות במצב בלתי פוסק של תנועה בין המשתנה והקבוע".

המעצבת הרב-תחומית תמרה אפרת עוסקת בשימור והחייאה של מסורות קראפט טקסטיליות בעזרת טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות. ״אני מאמינה שבעולם רווי במוצרים מתועשים המיוצרים בייצור המוני, יש כמיהה לעבודה ידנית, אישית, אשר אוצרת בתוכה סיפור, נקודת מבט ועקבות של תהליך עבודה. מסיבה זו יש חשיבות גדולה לא רק לשימור טכניקות מסורתיות, אלא לתרגום יצירתי של הטכניקות האלה לעולם מושגים עכשווי".