הצצה לדור העתיד של העיצוב בישראל

מאז היווסדו, פרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב מעודד ומקדם מצוינות בשדה העיצוב המקומי. אחת המטרות החשובות עבורנו בפרס היא זיהוי ותמיכה במעצבים.ות בתחילת דרכם. לכן, יצאנו להכיר את דור העתיד של העיצוב ומי יודע, אולי אחד או אחת מהם יהיו הזוכים הבאים?


הנושאים שהעסיקו את הסטודנטים במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל מגוונים; מאירועים אקטואלים והאלימות בחברה הישראלית, דרך דאגה לקהילה ועיצוב מכליל, ועד חיפוש פתרונות לשמירה על כדור הארץ.


הבחירות שהתקיימו בנובמבר 2022 והמחאה נגד המהפכה המשפטית שפרצה מיד אחריה, היו ככל הנראה לאירוע מכונן עבור הסטודנטים שהחלו באותה התקופה את שנתם המסכמת לתואר. כל אחד ואחת מהבוגרים והבוגרות הגיבו בדרכם ובכתב ידם הייחודי לנושא הכי חם במדינה.


חן סמדר | לבן על לבן

הפרויקט עוסק באלימות ישראלית־מקומית שמתגלת דרך כיסא כתר פלסטיק האייקוני ובוחן את תופעת התוקפנות בחברה דרך אומנות לחימה.

קרן אטאס | האנשה

מערכת ישיבה אקוסטית למרחב הביקורים בבתי הסוהר, מציעה אפשרות לטיפוח מערכות יחסים חיוביות המייצרות עוגנים חברתיים ותמיכה בתהליך השיקום, במטרה לצמצם פשיעה חוזרת.


אופיר דנינו, עמית מרטין מנשרוף | בריקדה 2.0

היוצרים מעלים שאלה על שייכות הרחוב: למי מותר להשפיע עליו ולשנות אותו ומה הם יחסי הכוחות במרחב הציבורי? מתוך שאלות אלו נוצרו חפצי ישיבה ניידים העשויים מגדרות.


חלק מהבוגרים והבוגרות היו מודאגים מאוד משינויי האקלים, חלקם השקיעו בפוליטיקה המקומית וביקשו להשפיע על הקהילה. אחרות, רתמו את הסקרנות, היצירתיות וארגז הכלים שלהם כדי לחקור ולפתח חומרים חדשים, להגדיר מחדש מלאכות יד, מערבבים מסורות ישנות עם טכנולוגיות חדשות. למשל, בוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים גל וולר ובוגרות המחלקה לעיצוב טקסטיל מיה נחום לוי ורזאן עאצי הציגו פרויקטים מלאי רגש ואינטיליגנציה; בין טכניקות עיבוד טקסטיל למלאכות יד ליצירת תכשיטים, בין טבעי וסינטטי, בין עתיק ועכשוי.


מיה נחום לוי | שלל

בלב הפרויקט מחקר חומרי, במהלכו נוצרו יריעות דו צדדיות שנצבעו וטופלו בשכבות בעיבוד ידני. האובייקטים השונים מזכירים במראם, פרווה ועור של בעל חיים ובני אדם. הפרויקט עוסק במשיכה של האדם לפרווה ולעור, מרפרר לבית מלאכה וקצביה; מציף שאלות הנוגעות ליחס שלנו לכוח ויופי.


גל וולר | Noul To Jewel

הפרויקט מציג מפגש מרתק בין מלאכת האריגה לבין מלאכת הצורפות ומתוך רצון להעניק לכלי העבודה את המקום הראוי לו כחלק בלתי נפרד מהתוצר הסופי, לאפשר לו להיות משמעותי גם כשתהליך המלאכה מסתיים. בשונה ממסגרת הנול השטוחה הקיימת כיום, פיתחה המעצבת סדרת נולים תלת ממדים וסביבם נארגו התכשיטים.


רזאן עאצי | כל חרוז בשרשרת

סדרת פרטי לבוש סרוגים ורקומים, שנוצרה בהשראת שרשרת מההיסטוריה המשפחתית. הקולקציה מתרגמת איכויות תכשיטניות למדיום הטקסטיל ומעניקה לבגד ערך של תכשיט. הפרויקט מציף שאלות על חשיבותן של נשים בשימור המורשת המשפחתית, ובניית זהותה של המעצבת.


***

בוגרי ובוגרות המחלקה לעיצוב אופנה בויצו חיפה מציגים השנה עניין רב בטקסטיל שבבסיס הבגד; ממחקר חומרי ודחיקת מגבלות הבד בטכניקות קלאסיות ועד רתימת טכנולוגיות מתקדמות כמו הדפסת פולימרים וחיתוך לייזר. לצד פיתוח גזרות יוצאות דופן וטקסטיל חדשני, עבודותיהן של הסטודנטיות מגיבות לנושאים עכשווים כמו בינה מלאכותית, פמיניזם והשפעות האדם על הטבע.


דקל אלמוג | מארג החיים

בתקופת מגפת הקורונה, האדם נסוג ונאלץ להתבצר מאחורי חומותיו אך הטבע חזר לאונו ונתן אותותיו. הקולקציה בוחנת את יכולתו של הטבע ליצור חיים ולהמשיך לקיים תהליכים בכל זמן ובכל מקום. בעזרת תהליך החלדה ובשילוב בין עבודת-יד וסריגה לבין מידול והדפסות תלת ממד.


בר בן אהרון | האוואטר האחרון

הפרויקט בוחן את השפעות המהפכה הרביעית על עתידנו. הקולקצייה עוסקת במתח שבין המסורתי – שבטי לעתידני, מחברת בין העתידני והאתני. ההשראה מגיעה מעולמות המציאות הרבודה, מתוכנות עיצוב המייצרות שיכוב והמעבר בין דו-מימד לתלת-מימד.


מוריה אטינגר | מסכת גוף

ביהדות האורתודוכסית, הגברים הדתיים מקדשים ומפארים את ספרי התורה, הגמרות ואת ספרי הקודש באמצעות כיסויים שונים. כאקט פמיניסטי וכתגובת נגד למסכות המסורתיות, בוחרת המעצבת לקדש את גוף האישה. הקולקציה מבקשת לתת לגופה של אישה מקום של הוד והדר, להחזיר לנשים את המנדט להחליט על גופן, מבלי לפגוע בערכי המסורת.


הגישו מועמדות לפרס בתקשורת חזותית!

להגשת מועמדות