אסתטיקה של מחאה

הלבוש האלגנטי של האפרו-אמריקאים במחאה למען זכויות האזרחים, הברט המפורסם של הפנתרים השחורים, שמלות הכותנה הלבנות של הסופרג'יסטיות, האפודים הצהובים בצרפת: על הקשר החשוב בין אופנה ומחאה, אז והיום.


״אפשר לראות את המחאה מתקרבת, לפי הבגדים״, אמרה פעם דיאנה פרילנד, עיתונאית ועורכת אופנה אגדית של הרפר׳ס בזאר.

זה סביבנו כל הזמן: שנה של מלחמה באוקראינה, מחאת החיג׳אב באיראן ובעיקר המחאה נגד הרפורמה המשפטית במחוזותינו. לאורך ההיסטוריה, דעות פוליטיות וקריאות לשינוי נשזרו בלב קולקציות הבגדים והאביזרים. לעיתים, נתפרו מסרים עדינים ואלגנטיים בחוטים דקים ולעיתים זעקו בצבעי טקסטיל רוויים בחזית החולצות. לא יכולנו שלא לתהות לגבי הקשר בין אופנה ומחאה, או יותר נכון – איך אקטיביסטים מתלבשים?


לפעמים הם לובשים מדים זהים כדי להתאחד מאחורי המטרה. מחאות התנועה לזכויות האזרח של האפרו-אמריקאים בארה"ב במחצית המאה הקודמת למשל, היו מאופיינות בלבוש רשמי ומוקפד: גברים בחליפות כהות ומהודרות ונשים בצניעות ובשחור – זאת על מנת לשבור את התדמית העממית שדבקה בקהילה המוחלשת שדרשה שוויון זכויות.


לעומתם, הפנתרים השחורים הלכו דווקא על סגנון מיליטנטי יותר ואימצו לוק צבאי ובועט שהתאפיין במעילי עור, מכנסיים שחורים ואת הברט השחור המפורסם, בהשראת המחתרת הצרפתית במלחמת העולם השנייה.


נציגות המחאה הפמיניסטית, הלוא הן הסופרג׳יסטיות, עטו שמלות לבנות מכותנה בצעדות המחאה. הן עשו זאת לא רק כדי ליצור בולטות ואחידות, אלא גם משום שכותנה נחשבת לטקסטיל נוח לתחזוקה וניקיון, שהרי עדיין מדובר בנשים שאמונות על מטלות הבית.

הרבה פעמים אקטיביסטים בוחרים דווקא להתלבש באופן שמבליט ואף חוגג את האינדיבידואליזם שלהם. ההיפים, שמחו נגד המלחמה בווייטנאם ובעד שלום ואהבה, לבשו בגדים צבעוניים בגזרות משוחררות, מכנסיים מתרחבים, פרינטים מוגזמים כמו פייסלי או טאי דאי וכמובן גידלו שיער ארוך והתקשטו בפרחים. האלמנט המאחד היה סרט שחור שנענד על מפרק כף היד וסימל אובדן ואבל על אלו שנהרגו במלחמה.


בשנים האחרונות, המחאות ברחבי העולם מתודלקות במסרים ויזואליים שמתפשטים ברשתות החברתיות כמו אש בשדה קוצים והופכים לטרנדים. לדוגמא, האשטג בלאק לייבס מאטר או כובע הגרב הוורוד – ה"פוסי האט" – שבלט במחאת הנשים ב-2016 וריפרר התבטאויותיו הסקסיסטיות והבוטות של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ.

אגב, מצטייני ההפגנות ובעצם גם מצטייני המלבושים הם הצרפתים כמובן, שחרטו על דגלם להיאבק על צדק ושוויון כשם שהם נאבקים על סטייל בלתי מתפשר. מחאת האפודים הצהובים שהזדעקה על עליית מחירי הבנזין, צבעה את רחובות צרפת ופריז בפרט והפכה בן לילה את האפוד הזוהר שזרוק בדרך כלל בתא הכפפות, לאביזר האופנה הנכון של הרגע.


הגישו מועמדות לפרס בתקשורת חזותית!

להגשת מועמדות