רעיון, פיתוח, עיצוב: קסם התהליך
האמצעים הדיגיטליים מאפשרים למעצבי מוצר לקצר תהליכים ולעבור ממחשבות לא מגובשות למודל תלת-מימדי מודפס במהירות ובקלות מפתיעה. ועדיין, עבור מעצבים רבים השרבוטים הידניים הם תחנה שאי אפשר לדלג עליה. במהלך השיפוט לקראת הענקת פרס רוטשילד, זכינו להצצה נדירה אל מאחורי הקלעים, אל מחברות סקיצות בהן מתגבשת הצורה של האובייקט, בתהליך אבולוציה מואץ ובו עשרות ולעיתים מאות שרטוטים מקדימים.
״קוביה עם סימן – מייצרים שפה״, כך כותב פיני ליבוביץ׳ על מערכת טקסט בלוק, ספריה המורכבת משכפול של יחידה עצמאית, בלוק חלול. ״הקוביה והסימן הם רכיבי בסיס במבנה מתמטי סגור״. ממש כמו הסיפור שמאחורי הרהיט, דפי המחברת מלאים באותם רכיבי בסיס משוכפלים, גדלים וקטנים, ומסתובבים על ציר היוצר יחד שפה גרפית מרהיבה, בה השלם גדול מסך חלקיו.
רועי מגדסי בחר לעצב כיסא סביב אלמנט מרכזי המעגן את המשענת והמושב. תהליך הפיתוח הצורני של הכיסא שקיבל את השם המתבקש “עוגן”, מתחיל בפירוק הארכיטיפ וממשיך בבחינת הפרופורציות בין אלמנט העוגן לשאר מרכיבי הכסא.
הסקיצות המקדימות למדפסת תלת מימד ענקית, בעיצובו של אלכס פדואה, משקפות בדיוק את ההתלבטות של צוות העיצוב: ״האם זה מוצר? האם זו אדריכלות? האם ציוד או פסל?״. אסופת הקווים המהירים על הדף בוחנת ומטפלת בכל פעם בחלק אחר במכונה, כמו זום אין של מצלמה.
מאז ומתמיד, מתבונן האדם בטבע שמסביבו על מנת להחכים ולהתפתח. ביו-מימיקרי הינה פרקטיקה אשר בוחנת ומחקה אסטרטגיות שנמצאות בטבע כדי לפתור אתגרי תכנון אנושיים. בתחום העיצוב, פרקטיקה זו מתפרשת על פני סקאלה רחבה של חיקוי הטבע: החל מחיפוש אחר השראה צורנית או חומרית, מתוך רצון לחזור לשורשים ולפשטות שמציע הטבע ועד חקר מנגנונים מורכבים והתאמתם לטכנולוגיות ומוצרים המשרתים את האדם. גם בתיקי העבודות המגוונים של מעצבי המוצר שעלו לשלב הגמר נעים לגלות עד כמה הטבע נוכח ומשמעותי בתהליך החשיבה והפיתוח.
עידו ברוכין התבונן במערכות טבעיות המתקיימות אצל בעלי הכנף בעת תכנון M1, רחפן שהיה בשימוש UNICEF בפרויקט שינוע דגימות דם במלאווי שבאפריקה. “משקל הוא אלמנט מרכזי שיש לקחת בחשבון כשמעצבים אובייקטים מעופפים”, אומר ברוכין. “הסתכלנו על מבנה עצמות של ציפורים כמו גם על שלדי יונים כדי לאחד בין החלקים וליצור חללים חלולים לייעול משקל”.
דניאל פרלמן שכפל את הצללית האייקונית של זנב התוכי ושאב ממנה השראה לעיצוב גוף תאורה מינימליסטי. בשונה מהתוכי שבטבע הפראי, ציפור המאופיינת בצבעוניות מרהיבה, מנורת PARROT עשויה אלומיניום ופסי לד, בקווים נקיים ופשוטים.
נעמה אגסי בחרה לבחון סלעים ולא בעלי חיים, ופיתחה חומריות חדשה המחקה את המאפיינים הטבעיים של אבן ושיש. החומר החדש נוצר בעקבות שימוש בטכניקה איטלקית מסורתית שנקראת ״סקליולה״, בה השתמשו בעבר לפיסול ועיטור קירות ועמודים. בשונה מהשיטה המסורתית שמבקשת להתחקות באופן מושלם אחר המראה של האבנים הטבעיות, בעבודתה בחרה אגסי להעצים את המאפיינים המלאכותיים בעזרת קונטרסט צבעוני.
ממש כמו במערכות יחסים בין אנשים, החלק הכי מעניין והכי טריקי בתהליך העיצוב קורה במפגש בין זוג חומרים או חלקים. זו יכולה להיות אהבה ממבט ראשון; חומר אחד מפנה מקום לחומר השני ונוצרת ביניהם סינרגיה. במקרים אחרים, דבקים חזקים יידרשו כדי לקשר בצורה בלתי נראית בין שני חומרים עקשנים, שנאלצו להתחבר. לעיתים, בין שני החומרים יתווך חומר שלישי, מחבר קר כמו כפתור, בורג, ניט או חבק. נקודת המפגש יכולה להפוך לפרט אסתטי המעצים את העיצוב ומוסיף עושר חומרי צבעוני או טקסטואלי לאובייקט.
״המשחק הגרפי החדש מתייחס לעבודת נגרות מסורתית ולמלאכת שיבוץ פורניר ומחפש את האיזון שבין טבע לבין טבע מדומה”. בעבודה Balancing Art, נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן (סטודיו רדיש) יצרו מובייל הנשען על האייקוניות של הנוצות בתרגום לחומר אורגני אחר – פורניר עץ. בין הנוצות העשויות פורניר עץ מתווך מחבר עשוי פליז המרפרר לצירים מעולם הנגרות ולמערכת הכנפיים של עופות בטבע. כמו המובייל עצמו, גם הבחירות החומריות מחפשות איזון בין טבעי, מסורתי וטבע מדומה.
גילי קוצ׳יק ורן אמיתי (סטודיו קוצ׳יק אמיתי) חיפשו ליצור מחיצה לחללים ציבוריים שתהיה אלגנטית ומעוצבת כשם שהיא קלה לשינוע והרכבה. ההשראה שלהם ל-Waves היתה מעמד מפיות; חומר פשוט וחזק שמייצב יריעה דקיקה. הבחירה ביריעת פוליקרבונט גלי, במקור לשימוש בתחום הגגונים ומבני חוץ, מתבססת על השקיפות שלו, קלות המשקל ומדמה וילון מוסט. ״בנוסף לאיכויות המבניות שלו, אלמנט הגלים נתן תחושה של פיסת אוויר שקופה המסננת את החלל שמאחוריו ויוצרת איכות ויזואלית יפה”, מסבירים קוצ’יק ואמיתי. “בבסיס פרויקט זה עומד מחקר פורמלי וחומרי העוסק בהשפעת חומר הגלם על אופיו, צורתו והקשריו התרבותיים של האובייקט. נתון טכני זה מאפשר לתכנן מחברים סטנדרטיים ושיטות חיבור שונות, ובכך ליצור מגוון של צורות המסתמכות על מאפייני החומר וגבולותיו”.
